תחזית שנתית ישראל

תחזית שנתית למדינת ישראל – תשפ״ז

התחזית פורסמה בווינט ובעיתון לאישה 1.09

ביטחון, כלכלה, חברה, מדיניות ומערכת הבחירות

1. מה יהיה מצבה הביטחוני של מדינת ישראל בשנת תשפ״ז? האם צפויות מלחמות, מול מי ובאילו תקופות?

לפי מפת ישראל, שנת תשפ״ז אינה מביאה סיום מוחלט של המלחמה, אלא שינוי בדרך שבה היא מתנהלת. מערך הכוכבים דומה לתקופות שבהן ישראל התמודדה עם נקודות מפנה ביטחוניות, ולכן המערכה האזורית עדיין אינה מאחורינו.

החלון הרגיש הראשון הוא מאוקטובר עד סוף נובמבר 2026. בתקופה הזאת מרס מפעיל נקודות הקשורות לצבא ולהנהגה במפת המדינה, ולכן תיתכן הסלמה, החלטה צבאית משמעותית או חידוש של חזית שלא הוכרעה.

התקופה המורכבת ביותר מסתמנת בין ינואר לתחילת מאי 2027. מרס יהיה בנסיגה ויעבור שוב על מרס של ישראל. מעבר דומה הופיע בתקופות מלחמה קודמות, והוא יכול להחזיר עימות שכבר חשבנו שנרגע. עיקר הסיכון הוא להסלמה מול איראן וחיזבאללה, לצד סבבים נוספים בעזה ומתיחות ביהודה ושומרון. מול מצרים צפויה מתיחות ביטחונית ומדינית סביב סיני והגבול הדרומי, אך איני רואה בסיס מספיק לקבוע שתפרוץ מלחמה ישירה בין המדינות.

שבתאי ונפטון בטלה פועלים בבית הצבא והשירות של ישראל. לכן המדינה תידרש להרחיב את הצבא, להתמודד עם השחיקה במערך המילואים ולחלק מחדש את נטל השירות. סוגיית גיוס החרדים לא תיעלם, והמציאות הביטחונית תוביל בהדרגה להרחבת הגיוס או למסגרת מחייבת אחרת של שירות.

מאפריל 2027, ובעיקר ביוני וביולי, נפתח חלון טוב יותר להסכמות, לשינוי אסטרטגי ולהפחתת חלק מהלחימה. זו אינה השנה שבה ישראל מפסיקה להילחם, אלא השנה שבה היא משנה את דרך הלחימה ומחליטה מחדש מי נדרש לשאת בנטל הביטחון.

2. מה יהיה מצבה הכלכלי של ישראל? מה צפוי בתחום ההייטק?

כלכלת ישראל תישאר תחת לחץ עד אביב 2027 בשל המשך המלחמה, הוצאות הביטחון, החוב הציבורי והמחסור בעובדים. אם הלחימה תיחלש, מהקיץ עשויה להתחיל התאוששות רחבה יותר, בהובלת הבינה המלאכותית, הסייבר, הרובוטיקה והטכנולוגיות הביטחוניות. יוקר המחיה, הדיור והפערים החברתיים ימשיכו להכביד, ולכן גם בתקופה של צמיחה לא כל הציבור ירגיש מיד בשיפור.

מבנה הסל שנוצר בשמים מסמל בנייה מחדש לאחר תקופה ממושכת של משבר. אורנוס בתאומים, נפטון בטלה, פלוטו בדלי ויופיטר באריה מחברים בין טכנולוגיה, יוזמה, כוח ציבורי ומנהיגות. המדינות שיפרחו בשנים הקרובות יהיו אלה שישקיעו ראשונות בבינה מלאכותית, ברובוטיקה, בחינוך טכנולוגי ובתשתיות מידע. ידע הופך לכוח הכלכלי החשוב ביותר, ולישראל יש יתרון בתחומים האלה.

אורנוס בתאומים מתחיל מחזור ארוך של שינוי בתחומי התקשורת, הבנקאות, המסחר, החינוך וההייטק. בהמשך הוא יפעיל את מרקורי ואורנוס בתאומים במפת המדינה, אך כבר בשנת תשפ״ז נרגיש את תחילתה של המהפכה. ההייטק הישראלי לא ייעלם, אלא ישנה את פניו. תפקידים המבוססים על עבודה חוזרת יצטמצמו, ובמקביל יגדל הצורך במהנדסי בינה מלאכותית, מומחי סייבר, רובוטיקה, שבבים וטכנולוגיות רפואיות וביטחוניות. עובדים שלא יתאימו את כישוריהם למציאות החדשה עלולים להישאר מאחור, ולכן הכשרה מקצועית תהפוך לצורך לאומי.

היציאה מציר הדרקונים דגים–בתולה מסמנת את סיומו של מודל עבודה ישן. העבודה הקבועה כפי שהכרנו אותה משתנה, ויותר אנשים יעברו בין עבודה שכירה, עבודה עצמאית, עבודה מרחוק ושיתוף פעולה עם מערכות בינה מלאכותית.

פלוטו בדלי מעביר בהדרגה כוח כלכלי ממוסדות גדולים אל קבוצות ואל הציבור. נראה התרחבות של בנקים חברתיים, קואופרטיבים, מימון המונים, קבוצות רכישה ומיזמים קהילתיים. ״סופר הצינור״ הוא דוגמה למודל שכבר מתחיל להתפתח בישראל, שבו הציבור מתארגן כדי להוזיל מחירים ולעקוף חלק מפערי התיווך.

כירון בשור מחזיר למרכז את הפצע הכלכלי של ישראל, יוקר המחיה, הדיור, המזון והפער בין תחושת הביטחון הכלכלי לבין המציאות. ישראל לא תאבד את מעמדה כמעצמה טכנולוגית, אך כדי שהצמיחה תגיע לכלל הציבור, היא תצטרך להשקיע לא רק בחברות ההייטק, אלא גם בחינוך, בהכשרה מקצועית ובמודלים כלכליים קהילתיים.

3. כיצד יתפתחו יחסי החוץ של ישראל עם מדינות קרובות ורחוקות? האם תהיה התקדמות ביחסים עם סעודיה ובהסכמי אברהם?

יחסי החוץ של ישראל יישארו מורכבים עד אביב 2027. המשך המלחמה והמצב בעזה יקשו על התקרבות למדינות ערב ועל היחסים עם חלק ממדינות אירופה. במקביל, קשרים ביטחוניים וכלכליים שכבר נבנו עם איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו צפויים להימשך, גם אם חלקם יתנהלו בשקט ומאחורי הקלעים.

בבדיקת הסכם השלום עם מצרים, הסכם השלום עם ירדן והסכמי אברהם חוזרת הפעלה של מרס ויופיטר במעלות 27–28 במפת המדינה. אלה מעלות הקשורות לפעולה, להתרחבות, למדינות זרות ולמהלכים שמשנים את מקומה של ישראל באזור. אותה תבנית חוזרת בעוצמה בקיץ 2027, כאשר יופיטר יעבור על מרס של ישראל וייצור זווית תומכת ליופיטר של המדינה, בעוד שבתאי יחזק את שתי הנקודות. זהו החלון המשמעותי ביותר בשנה להתקדמות מדינית, להסכם ביטחוני או להרחבת ברית אזורית.

אורנוס בתאומים מתחיל לשנות את היחסים עם המדינות השכנות. הוא יכול להביא תפנית מפתיעה, קשרים חדשים ושינוי בהסדרים קיימים בתחומי הגבולות, התחבורה, המסחר, המודיעין והתקשורת. פלוטו וראש הדרקון בדלי משנים במקביל את מערך הבריתות ומעודדים הקמת גושים אזוריים חדשים המבוססים על אינטרסים ביטחוניים, כלכליים וטכנולוגיים.

באוקטובר ובנובמבר 2026 ונוס ומרקורי יהיו בנסיגה. לכן שיחות על הסכמים, גבולות ובריתות עשויות להתקדם ואז להיתקע, להשתנות או לחזור למשא ומתן. זו תקופה המתאימה לחידוש מגעים ישנים, אך פחות מתאימה להסכם סופי. לאחר דצמבר התמונה תתחיל להתבהר, והחלון החזק יותר ייפתח בין יוני ליולי 2027.

ביחסים עם סעודיה אני רואה התקדמות, אך לא בטוח שהסכם מלא ייחתם מיד. המגעים יחברו בין ביטחון אזורי, איראן, שיתוף פעולה עם ארצות הברית, טכנולוגיה והדרישה הסעודית למסלול מדיני מול הפלסטינים. ייתכן שיוצג תחילה הסכם חלקי, מסגרת ביטחונית או הצהרת כוונות, ורק בהמשך תיבחן נורמליזציה מלאה.

היחסים עם מצרים וירדן יישארו מתוחים, אך האינטרס הביטחוני המשותף ימנע ככל הנראה ניתוק מוחלט. במקביל, ישראל תחזק קשרים עם יוון, קפריסין, הודו ומדינות נוספות המבקשות שיתוף פעולה בתחומי ביטחון, אנרגיה וטכנולוגיה. שנת תשפ״ז אינה מבטיחה שלום אזורי מלא, אך היא יכולה להתחיל שינוי משמעותי במקומה של ישראל בתוך מערכת בריתות חדשה.

4. מה יהיו היחסים בין ישראל לארצות הברית בשנה הקרובה?

היחסים בין ישראל לארצות הברית יישארו קרובים מבחינה ביטחונית, אך יהיו מתוחים ומותנים יותר. שיתוף הפעולה מול איראן, אספקת הנשק, ההגנה האווירית, המודיעין והטכנולוגיה יימשכו, מפני שלשתי המדינות יש אינטרסים ביטחוניים משותפים. לצד זאת, ארצות הברית תפעיל לחץ גובר על ישראל בנוגע לסיום המלחמה בעזה, להסדר אזורי, ליחסים עם סעודיה ולסוגיה הפלסטינית.

במפות של שתי המדינות מופעל ציר הקשור לציבור, להנהגה ולמאבקי כוח. פלוטו בדלי מתקרב לזנב הדרקון במפת ארצות הברית וניצב מול הירח במפת ישראל. המעברים האלה מצביעים על שינוי עמוק ביחסי הכוחות ועל ויכוח בשאלה איזו מדינה תקבע את מהלך המלחמה ומה יהיה הגבול בין התמיכה האמריקאית לבין חופש הפעולה של ישראל. ארצות הברית תרצה להוביל את המסגרת המדינית באזור, ואילו ישראל תנסה לשמור בידיה את ההחלטות הביטחוניות.

מאוקטובר עד דצמבר 2026 צפויות מחלוקות ושיחות חוזרות סביב עזה, איראן, הסיוע הצבאי והסכמים אזוריים. נסיגות ונוס ומרקורי מלמדות שהצעות יכולות להשתנות, להתעכב או לחזור למשא ומתן. הבחירות בישראל ובחירות אמצע הכהונה בארצות הברית יגבירו את הרגישות הפוליטית, ולכן לא כל הצהרה שתישמע בתקופה הזאת תהפוך למדיניות קבועה.

התמיכה בישראל לא תיעלם, אך היא כבר אינה מוסכמת באותה מידה על שתי המפלגות ועל כל חלקי הציבור האמריקאי. הביקורת על ישראל בתוך המפלגה הדמוקרטית מתחזקת, והוויכוח על הסיוע הצבאי יהפוך לחלק משמעותי יותר מהפוליטיקה האמריקאית.

הדיונים על ההסכם הביטחוני הבא כבר החלו, לקראת סיום הסכם הסיוע הנוכחי בשנת 2028. במהלך 2027 הם צפויים להתעצם. ישראל עשויה לבקש להפחית בהדרגה את תלותה בסיוע הישיר, ובמקביל להרחיב את שיתוף הפעולה עם ארצות הברית בפיתוח מערכות נשק, הגנה אווירית, סייבר ובינה מלאכותית.

בין אפריל ליולי 2027 מסתמן שינוי משמעותי ביחסים. בתקופה הזאת יכול להתגבש מתווה חדש לשיתוף פעולה ביטחוני או לחבילה אזורית, אך אין בסיס לקבוע בוודאות שייחתם הסכם מלא. הברית תישאר, אולם היא תהיה מעשית יותר, מותנית יותר ותדרוש מישראל תמורה מדינית ברורה.

5. מה יהיה המצב הפנימי במדינה? האם הפילוג יחריף עד כדי סכנה של מלחמת אחים, או שתתחזק תחושת ״ביחד ננצח״?

בשנת תשפ״ז הפילוג בחברה הישראלית צפוי להחריף, בעיקר סביב הבחירות, המשך המלחמה, מערכת המשפט, גיוס החרדים וחלוקת הנטל. אורנוס בתאומים יכול לחלק את הציבור לשני מחנות ברורים, שכל אחד מהם מחזיק בתפיסת עולם אחרת, מקבל את המידע שלו ממקורות שונים ומתקשה להאמין לצד שמולו. המחלוקת כבר אינה עוסקת רק בממשלה מסוימת, אלא בזהותה של המדינה ובכללים שעל פיהם היא צריכה להתנהל.

התקופה שבין ספטמבר לנובמבר 2026 תהיה רגישה במיוחד. מערכת הבחירות תתנהל בתוך אווירה טעונה, וביום הבחירות, 27 באוקטובר, ונוס ומרקורי יהיו בנסיגה. התוצאה יכולה להיות קושי להגיע להכרעה ברורה, משא ומתן ממושך להקמת ממשלה, חזרה של מחלוקות ישנות וטענות בנוגע לאמינות התהליך. גם לאחר פרסום התוצאות לא בטוח שכל המחנות יקבלו מיד את ההכרעה.

פלוטו בדלי מול הירח של ישראל באריה מעמיק את מאבק הכוח בין הציבור לבין ההנהגה. ליקויי החמה בציר אריה ודלי מפעילים את הממשלה, את מוסדות המדינה ואת הציבור ומראים שישראל משנה את פניה. זו אינה רק החלפת שלטון אפשרית, אלא מאבק על חלוקת הכוח ועל אופייה העתידי של המדינה.

מדצמבר 2026 ועד מאי 2027 מרס יפעיל שלוש פעמים את מרס במפת מדינת ישראל, בעקבות נסיגתו בין מזלות בתולה ואריה. במקביל, מרס ייצור שלושה ריבועים לאורנוס בתאומים. שילוב זה מצביע על תקופה רגישה של החלטות ביטחוניות חוזרות, שינויים פתאומיים בתוכניות, הפגנות, חסימות והתפרצויות כעס. בין ינואר לאפריל 2027, בזמן נסיגת מרס, המחלוקת סביב השירות בצבא והשוויון בנטל יכולה להגיע לנקודת רתיחה.

איני רואה מלחמת אחים מלאה או התפרקות רשמית של המדינה, אך קיימת סכנה לאלימות פנימית ולהיווצרות תחושה של ״שתי ישראל״. איום ביטחוני חיצוני יכול להחזיר לזמן קצר את תחושת ״ביחד ננצח״, אך אחדות אמיתית תדרוש הסכמות חדשות בנושאי שירות, דת ומדינה, מערכת המשפט וחלוקת האחריות.

6. כיצד יתפתח המאבק באיום הגרעיני האיראני? האם יימצא פתרון לנושא?

המאבק באיום הגרעיני האיראני יימשך, אך הפתרון האמיתי לא יגיע רק מתקיפות, מסנקציות או מהסכם זמני. הוא יהיה קשור לשינוי עמוק בתוך איראן. לפי התחזית שלי, השלטון הדתי הקיים לא יישאר לשלוט במדינה, ועד אפריל 2028 צפויה נפילתו או התפרקותו במתכונתו הנוכחית.

שתי המפות של איראן מצביעות על אותו כיוון. שבתאי עובר בטלה עד אפריל 2028 ומפעיל מבחן ממושך של הנהגה, מלחמה והישרדות. המעבר הזה מכביד על הציבור, אך גם מגביר את העימות בין המשטר לבין הדור הצעיר, שאינו מוכן עוד לקבל את ההגבלות ואת דרך החיים שנכפתה עליו. במקביל, נפטון בטלה ממיס בהדרגה את הבסיס האידאולוגי והדתי שעליו נשען השלטון.

גם ציר הליקויים אריה–דלי מחזק את התהליך. אריה מייצג את המנהיג ואת השלטון הריכוזי, ואילו דלי מייצג את הציבור, הדור הצעיר, הנשים, הקבוצות וההתארגנויות החברתיות. ליקוי החמה באריה באוגוסט 2026 פתח  תקופה של ערעור בהנהגה. ליקוי החמה בדלי ב־6 בפברואר 2027 מעביר כוח נוסף אל הציבור, והשפעתו תימשך כחצי שנה, עד ליקוי החמה הבא באריה באוגוסט 2027.

התקופה שבין אוגוסט 2026 לאוגוסט 2027 נראית כחלון המרכזי למחאות, למאבקי כוח ולערעור יסודות המשטר. התהליך יכול להימשך לאחר מכן ולהגיע להכרעה עד אפריל 2028, עם יציאת שבתאי מטלה. נפילת השלטון יכולה להתרחש בשלבים, באמצעות הדחת מנהיגים, התפוררות מוסדות, מאבק פנימי או הקמת ממשלת מעבר, ולא בהכרח באירוע אחד.

עד אז איראן תמשיך להפעיל לחץ על ישראל באמצעות חיזבאללה וגורמים נוספים באזור. נפילת המשטר לא תבטיח פתרון מידי, אך היא יכולה לפתוח דרך לפיקוח יעיל יותר על תוכנית הגרעין, להסדרה בינלאומית ולהפחתה משמעותית של האיום על ישראל.

7. האם יוכרז על הקמת מדינה פלסטינית

מדינה פלסטינית כבר הוכרזה בשנת 1988 ומוכרת כיום בידי מרבית מדינות האו״ם. לכן השאלה בשנה הקרובה אינה רק אם תהיה הכרזה נוספת, אלא אם ההכרה הבינלאומית תהפוך למסגרת מדינית מעשית, בעלת גבולות, הנהגה וסמכויות ברורות.

מדינת ישראל נולדה כאשר אורנוס היה בתאומים, ולכן בעיית הגבולות והיחסים עם השכנים טבועה במפת המדינה מראשיתה. כעת אורנוס חוזר לתאומים ומתחיל את מחזור חזרת אורנוס של ישראל. זהו מעבר המביא שינויים פתאומיים ביחסים בין מדינות שכנות, חלוקה מחדש של שטחים, שינויי גבולות ופתרונות שאיש לא היה מוכן לקבל קודם לכן.

במחזור הקודם של אורנוס בתאומים, בשנות הארבעים, הסתיימה מלחמת העולם השנייה ומפת העולם שורטטה מחדש. גרמניה חולקה למזרח ולמערב, קוריאה חולקה לצפון ולדרום, וב־1947 התקבלה תוכנית החלוקה של האו״ם לשתי מדינות בארץ ישראל. לאחר הקמת ישראל ומלחמת העצמאות נקבעו ב־1949 קווי שביתת הנשק. הגבולות שנוצרו אז לא פתרו את הסכסוך, אך הם בנו מציאות מדינית חדשה.

כעת חוזר אותו מחזור, והפעם הוא מפעיל מחדש את שאלת הגבולות בין ישראל, עזה ויהודה ושומרון. הלחץ הבינלאומי להפריד בין ישראל לפלסטינים ולהגדיר מחדש את השליטה בשטח צפוי להתחזק. אני מעריך שבשנת תשפ״ז תהיה התקדמות משמעותית לעבר מסגרת פלסטינית מוכרת יותר, וייתכן שתתקבל הכרזה או החלטה בינלאומית נוספת שתציג אותה כשלב בדרך למדינה או אוטונומיה

עם זאת, איני רואה הקמה מיידית של מדינה פלסטינית עצמאית ומתפקדת בכל השטח. תחילה צפויה מסגרת הדרגתית, הכוללת הנהגה חלופית בעזה, פירוז או פיקוח ביטחוני, מעורבות של מדינות ערב ודיון מחודש בגבולות. המפה העתידית גם אינה חייבת להתאים במדויק לגבולות שהוצעו בעבר!!!!

אורנוס אינו משאיר את המצב כפי שהיה. לכן פתרון כלשהו יהיה חייב להיווצר, אך הוא עשוי להגיע לאחר משברים, הפתעות ושינויים בשלטון הישראלי והפלסטיני. בשנה הקרובה תתחיל להתבהר צורתו של ההסדר, בעוד שהקמת המדינה בפועל צפויה להיות תהליך ממושך יותר של ארבע עד שש שנים.